בפרשת כי תצא מופיע אחת ההלכות הקשות המציגות מציאות מזעזעת: מצב בו מגיעים שני ההורים לבית הדין וטוענים שבנם יצא משליטה עד חוסר תקווה.

וְאָמְרוּ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ, בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ, בְּקֹלֵנוּ; זוֹלֵל, וְסֹבֵא

ההדרכות שהגיעו עם ההלכה הזו, מסבירות שבשביל להגיע למצב שכזה, הבן צריך לאכול כמויות מוקצנות של בשר, ולשתות כמויות בלתי נתפסות של יין. ההסתיגויות אינם רק על מעשי הבן, אלא מפרטים חז”ל רשימת דרישות כה גדולה מההורים, עד שבעצם הפכו את הסיטואציה הזו לבלתי אפשרית. הסייגים היו כה חד משמעיים עד שהם שחז”ל בעצמם כבר שאלו, שאם אין סיכוי להגיע למצב זה, מדוע בכלל ההלכה מופיעה בתורה. והתשובה היא שהלכה זו ניתנה כדי שנדרוש ונקבל שכר על הדרישה. כלומר ישנו יסוד חשוב דווקא בהלכה זו שכדאי לדרוש בו, כי יוצא ממנו תועלת מעשית.

בין ההסתגויות שפרטו חז”ל נאמר שההורים אמורים להיות בעלי קול אחד, קומה אחידה ועוד. דרישה זו שכמובן אינה אפשרית, באה להראות יסוד עמוק מאחרי הזכות של אדם לטעון שיש רע שאינו בר תיקון: לפני שאתה טוען שמשהו חסר תקנה, האם אתה בטוח שהוא אכן גדל בצורה בריאה? האם אתה בטוח אותו כוח הודרך בצורה בצורה עקבית ואחידה? האם אתה בטוח שאין בתהליך החינוך סטירות פנימיות? כלומר לפני שאתה בא בטענות לילד, לאחר, לעולם או לעצמך, האם אתה בטוח שאכן אתה פועל בדרך עקבית, נכונה ובריאה?

לפני שבאים בטענות לאחר, או לעצמך, האדם צריך לבדוק האם הוא ינק קו אחיד. אם התשובה לשאלה זו שלילית, הרי שהקשיים ואתגרים העומדים בפניו הם בלתי נמנעים. האם כל הההשפעות שעצבו את חייו הובילו אותו לכיוון אחד, או שיצרו בו קרעים? כי אם כן, הרי שהנפילה הינה דבר מובן עד בלתי נמנע. בנוסף, כל עוד הסיבה לחיסרון היא חיצונית, הרי שהמצב בר תיקון ולא ניתן להוקע את המצב כרע חסר תקנה.

מורים חז”ל שישנם שלושה שותפים באדם: אביו, אמו ואלוהים. כדי שתהיה זכות לאדם להוקיע כוח או דבר שהאדם יצר או ברא מקרבו, עליו לוודא שכל שלושת השותפים מדברים בקול אחד. שהפגם הנראה בו, אכן נובע מתוכו ולא מחסרונות שינק. ואז, ורק אז, כלומר, לעולם לא יכול האדם להוקיע משהו אחר כרע חסר תקנה, ובעיקר לא את עצמו.

צריך האדם להתבונן בעצמו, ולבדוק האם הוא מדבר בקול אחיד? אילו קולות צורמים עדיין טבועים בקרבו שמרחיקים אותו מהצלילות אליה הוא שואף. רק האדם שמכיר את עצמו, ופועל לעצב ולזכך את עולמו הפנימי, את תשוקותיו, רצונותיו ותהליכי המחשבה והחוייה הפועלים בקרבו, רק הוא יכול להגיע למצב בו נשמע בקרבו קולם של שלושת השותפים בצליל הרמוני אחיד. ולשם כך אנו מודטים