בין בודהיזם ליהדות

הפער בין בודהיזם ליהדות הוא כרחוק מזרח ממערב. כאן לא מדובר רק בקלישאה או בריחוק פיזי, אלא הריחוק תרבותי, בו השפה ומערכת הסמלים, שבדרך כלל מקרבים, רק מרחיקים ויוצרים אי הבנות. לכן אני מוצא את עצמי נדרש פעם אחר פעם להסביר ולהגן על שתי תרבויות אלו אחת בפני השניה ובפני התפיסה המערבית הזרה לשניהם גם יחד. אני מוצא את עצמי שוב ושוב נאלץ להסביר את הסינטזה בין הכלים שישנם בבודהיזם לבין תפיסת המציאות היהודית. וגרוע משני אלו, נאלץ לסתור דברים שנאמרו או נכתבו בידי בורים או בעלי אינטרס המציגים תמונה שאינה נכונה.

בין בודהיזם ליהדות
בין בודהיזם ליהדות

רשימת הנושאים שצריך לעסוק בהם כדי להגדיר מה בין בודהיזם ליהדות ארוך, ואשתדל לפתוח ולפרט כל עניין לעמוד בפני עצמו במשך הזמן.

מכיוון שכל דבר תחת השמש נוצר מתוך מצע קודם, אז כדי להבין את הבודהיזם צריך להציג את הנחות היסוד של ההינדואיזם. היה ראוי לפרט את סיפור חייו של הבודהה, אבל יש שעשו זאת טוב ממני. קל להארות מה בסך הכל בודהה ביקש ללמד,  שכן הוא אמר את זה במפורש. אם ממשיכים כרונולוגית, אז צריך לקלף מבודהיזם את השכבות של דברים שנוספו על הבודהיזם במשך השנים. דבר אחרון הוא לפרט מה בודהיזם הוא לא.

אחרי שהבודהיזם הוצג, נותר לגשת לנקודות ההשקה בין בודהיזם ליהדות, כיצד הכלים הטכניים ניתנים לשימוש ככלי עזר בשאילה להתקרב לאלוהות. כיצד כלים דומים כבר קיימים ביהדות, ואיזו מדיטציה לא נמצאת ביהדות. לבסוף, וחשוב הרבה יותר, לציין את המקומות בהם ישנו פער ושוני, למשל, את היחס השונה לאלים ומתוך זה את המשמעות השונה שיש לתפילה. היחס לקדמות העולם וההשלכות ליומיום, היחס לחיים עצמם, היחס להארה, משמעות החיים, גלגול נשמה וקרמה, הפער בין ראיה לשמיעה ועוד עשרות ביטויים מפוצצים. חשוב מכולם הוא המשמעות השונה ביחס למושג “קדושה”.

סביר להניח שעמוד זה יעבור שינויים ככול שהכתיבה תתקדם והנושאים יתגבשו, שכן בינתיים מדובר על הצהרת כוונות וטיוטה ראשונה. אלא שעמוד זה נועד להיות גם מבוא, וגם אינדקס נושאים, לכן אשתדל לעדכן אותו בהתאם.

וכן, כמובן שסקירה זו שיטחית ומבצעת הכללה גסה על שתי תרבויות מלאות ועשירות מכדי שיגיע להם עוול שאני מתכנן לעשות להם כאן: שתי תרבויות בנות מעל שלושת אלפים, שפרוסות גאוגרפית על פני מרחבים עצומים, משפיעות ומושפעות מאינטראקציה עם תרבויות שונות ושינויים במשך הזמן. אבל כהכללה, אני אשתדל לדייק בדברים. ומכיוון שאין לי את הסמכות ליצג אף אחת מהתרבויות, סביר להניח שהקוראים יתקנו, ידייקו ויעשירו את הכתיבה. ולכן ביקורת – יותר מרצויה.

כך אמר הבודהה, אך הנזירים הללו לא היו מרוצים ושמחים מדבריו.

(מתוך דרשת שורש כל הדברים, קובץ השיחות הבינוניות של הבודהה, תרגום שי שוורץ)

נושא מעניין ומרתק שיצא לי גם לעסוק בו בעבר. עוד מוקדי השוואה – תפיסת העצמי בשתי התרבויות. תפיסת הגאולה. אני לא מסכים שיש את הדרכי העבודה ביהדות. בטח לא ברמת הפיתוח שיש לעבודת התודעה ולדרך המדיטציה שיש בבודהיזם. יש הרבה מה ללמוד מהם וצריך להיות בענווה. חכמה בגוים תאמין. ועם זה ליהדות יש את הייחוד שלה ובהחלט יתכן שמקובלים כמו האר”י הגיעו באמת גבוה ורחוק. צריך ממש לפתוח קבוצות לימוד ומחקר על בודהיזם ויהדות. בהצלחה חג לג בעומר שמח

נתנאל, תודה על התגובה.

אני מסכים עם מה שכתבת. מעבר לזה, כל מטרת הכתיבה כאן היא בשביל לפתח מדיטציה יהודית לאור היסודיות של התובנה הבודהיסטית ולהבין את הסינטזה בין השניים. אבל בדיוק בגלל זה צריך להיזהר ולהבדיל בין כלים טכניים להנחות היסוד, שפעמים רבות סותרות. אין ספק שלא ניתן להשוות בעיסוק וביסודיות של דרכי העבודה. ושוב, לכן קיים אתר זה.

לא ציינתי את תפיסת הגאולה גם כי עמוד זה הוא טיוטה, ולא רשימה מסודרת, וגם כי זה נכלל תחת קדמות העולם. אבל זה בהחלט ראוי ליחס בפני עצמו. לגבי תפיסת האני, נדמה לי שזה יותר הינדואיסטי מאשר בודהיסטי. בודהה עסק בזה בעיקר כדי למנוע הזדהות, ולא כנושא בפני עצמו. ישנם מספר דוגמאות בהם הוא סירב להשיב לשאלה בנושא, או אמר במפורש שהוא לא עוסק בזה.
ולגבי קבוצת תרגול ולימוד: הלוואי

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הגיגים
שמע ישראל: קולו המפורד של האחד

שמע ישראל: קריאה לאדם להשיל מעליו את הסיפור הפרטי שמפרק את המציאות ובדרך כופה בדידות אלימה. במקום זה לנסות לספר את הסיפור האחדותי של ההוויה ובכל למצוא את מיקומך הטבעי ואת יעודך המפואר.

הגיגים
החטא והחרדה

כל חרדה מטילה חטא מיוחד על הנפש, שאינו מסתלק כי אם על ידי התשובה, ולפי עמקה של התשובה – החרדה עצמה מתהפכת לבטחון ואומץ לבב. והרושם של החטא הבא מצד החרדה אפשר להכירו: בין בשרטוטי הפנים, בין בתנועות, בין בקול, בין בהנהגה, בין בכתב היד, בין בסגנון הלשון בדבור, וביותר …

הגיגים
חנה, בין התשוקה לצורך

אחת המטרות המרכזיות שלי בתרגול המדיטציה הוא להכיר את שלל הרעשים השונים המהדהדים בתודעה. כך במקום שאמצא את עצמו מאמין לכל הלך רוח, אדע להבדיל בין רצון הנובע מצורך אמיתי, לבין רצון הנובע מהשתוקקות. הדוגמה המפורסמת ביותר לפער הזה הוא ברגע פתיחת המקרר: האם פתחתי את המקרר כי אני באמת …