הנביאים ובני הנביאים התבודדו בהרים ובגבעות, מסביב למראה פני שדות וטהר שמים, רוח צח חרישית נושבת, מחיה הנפש ומשיב הרוח במראה קודש, מרנין ומעלה, להקשיב לשמוע אמר דבר קודש י׳. למחסה ממטר ומקור ליל התכנסו במערות.
ספרים רבים לא היו אתם, הרי לא היו זקוקים לאוצרות ספרים, כמו ספרי הש״ס והפוסקים ונושאי כליהם. כל זה המשא של ספרים וניירות, המלעיטים את הנפש בנייר, והמסיחים את הדעת מן המרומם והנעלה טהר שמי ה׳, לא בזה יתגלה ותחיה רוח הנבואה, אלא בתורה שבעל פה, בלימודים בהרים וגבעות, על פני שדות קודש, למראה טוהר שמי ה׳, במקומות הקודש, בהתבודדות, ובהגיון קודש, ובצפיה ותוחלת, לחסדי רוח עז ה׳, השורה על עבדו, המצפה לו, מלאכו לעמו, במלאכות ה׳.
מתוך יומן הרב הנזיר, התבודדות בהרים (עמ 131)
אין תגובות