המלעיטים את הנפש בנייר

הנביאים ובני הנביאים התבודדו בהרים ובגבעות, מסביב למראה פני שדות וטהר שמים, רוח צח חרישית נושבת, מחיה הנפש ומשיב הרוח במראה קודש, מרנין ומעלה, להקשיב לשמוע אמר דבר קודש י׳. למחסה ממטר ומקור ליל התכנסו במערות.

ספרים רבים לא היו אתם, הרי לא היו זקוקים לאוצרות ספרים, כמו ספרי הש״ס והפוסקים ונושאי כליהם. כל זה המשא של ספרים וניירות, המלעיטים את הנפש בנייר, והמסיחים את הדעת מן המרומם והנעלה טהר שמי ה׳, לא בזה יתגלה ותחיה רוח הנבואה, אלא בתורה שבעל פה, בלימודים בהרים וגבעות, על פני שדות קודש, למראה טוהר שמי ה׳, במקומות הקודש, בהתבודדות, ובהגיון קודש, ובצפיה ותוחלת, לחסדי רוח עז ה׳, השורה על עבדו, המצפה לו, מלאכו לעמו, במלאכות ה׳.


מתוך יומן הרב הנזיר, התבודדות בהרים (עמ 131)

אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מדברי רבותנו
הפארדוקס המייאש בדיכוטומיה הנוראה

החוויה הקוסמית היא אנטיתיטית ומגרה. היא מתמצה בדיכוטומיה נוראה. לפיכך, כדי שאיש האמונה יגאל את עצמו מבדידותו ומצערו חייב הוא לפגוש את האלוהים במישור אישי ובחס של ברית, למען יהיה קרוב לו ויהיה בן חורין בנוכחותו.

מדברי רבותנו
לעשות דברים בכוונה

בעבודה בדברי הרשות עצמם ישנן שתי דרגות: (א) “כל מעשיך יהיו לשם שמים”: ש”כל מעשיך” (כמו אכילה, שתייה, שינה, משא ומתן) עושה לשם שמים, עם כוונה שיביא אחר-כך לעבודת ה’. (ב) “בכל דרכיך דעהו”: שבכל הדרכים של האדם (“דרכיך”) נעשה “דעהו”, לא לשם “דעהו”, אלא בהם עצמם “דעהו”, שבדרכים שהאדם …

מדברי רבותנו
להתחבר לבריאה של הרגע

שנים לפני שהומצאה המילה מיינדפולנס, ודור לפני שיהודים התחילו לנהור להודו לחפש את כוחו של הרגע, התרחשה שיחה בין האדמור השישי לשושלת חב״ד עם הרבי מילובביץ. בה הסביר כיצד הוא מצליח להמנע לחלוטין מחרדות ופחדים, ועל הדרך הציג את המודעות היהודית לזמן, כיצד לחיות את הרגע ואת המיידפולנס במלא הדרו …