ניתן לכתוב מגילות ארוכות ושלמות על ליל הסדר ותפקידו כמחולל דמיון מודרך. כל הגדרת ליל הסדר בימינו הינה מערכה של דמיון מודרך בה עלינו לחיות מחדש את יציאת מצרים. החיוב של “הגדת לבנך” מגיע מהחיוב לחולל את אותו הדמיון בליבו של הילד. ומכיוון שניתן היה לכתוב כל כך הרבה, ובעיקר …

מביא הנעם אלימלך בפרשת צב את ההדרכה ההדרגתית המביאה את האדם לקדושה. וצריך להלביש עצמו ‘מידו בד’, רצה לומר, שצריך לתקן עצמו במידותיו בהתבודדות מחשבתו. השלב הראשון הוא תיקון הרצון בהתבודדות המחשבה, בתוך התודעה עצמה. שכן אין כל טעם לדון ברצון לקדושה בפני מי שאינו מעוניין בכך. לכן לפני שעוסקים בדרכי …

אין צורך לפרט את התהפוכות של מגילת אסתר. הסיפור עשיר ומטלטל העובר מהילולות פאר מוגזמות, לזעקות נואשות ומתהפך להצלה הכוללת כבוד ועושר. אין ספק שתקופה סוערת זו לוותה בסערות רגשות ובשינויי מצב רוח, לכן מעניין לבחון את המקומות שבהם המגילה מתארת רגשות. אם עוסקים ברגשות, אז הדמות הטרוויאלית ביותר היא אחשוורוש, המלך שמשרתיו צרכים לספר …

די לקרוא את הפסוקים הראשונים כדי לראות מייד כיצד אנו נקראים להתעורר ולהיות מודעים לדינמיקה של התודעה המשטה בעולם: דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה:  מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי. וְזֹאת, הַתְּרוּמָה, אֲשֶׁר תִּקְחוּ, מֵאִתָּם… בקריאה פשטנית נראה שיש טעות בפסוק: למה בני ישראל נקראים לקחת תרומה לה’ ולא לתת תרומה. …

וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן, חֹתֵן מֹשֶׁה, אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה… וַיֹּאמֶר, אֶל-מֹשֶׁה, אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ, בָּא אֵלֶיךָ; וְאִשְׁתְּךָ–וּשְׁנֵי בָנֶיהָ, עִמָּהּ… וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה, לְחֹתְנוֹ, אֵת כָּל… וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל-הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר-עָשָׂה יְהוָה לְיִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הִצִּילוֹ, מִיַּד מִצְרָיִם. וַיֹּאמֶר, יִתְרוֹ, בָּרוּךְ ה’ אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה:  אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת-הָעָם, מִתַּחַת יַד-מִצְרָיִם. …

בפרשת יתרו כתוב: “לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, וְכָל-תְּמוּנָה, אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת–וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם, מִתַּחַת לָאָרֶץ.” כמובן שאין המקרא יוצא מידי פשוטו, ומופיע כאן איסור לעבוד עבודה זרה: להשתחוות לפסל או לאלילים כלשהם. אלא שבתוך אותו האיסור ישנו יסוד עמוק מהתפיסה הסתמית שאין להתייחס לגוש מתכת או אבן כאל. כאן ישנו איסור …

מתואר בפרשת בשלח: וילכו שלשת ימים במדבר, ולא מצאו מים. ויבאו מרתה, ולא יכלו לשתת מים ממרה, כי מרים הם; על כן קרא שמה מרה. וילנו העם על משה לאמר, מה נשתה. ויצעק אל ה’, ויורהו ה’ עץ, וישלך אל המים, וימתקו המים. שם שם לו חק ומשפט, ושם נסהו. …

ידוע שאין נבואה שורה אלא מתוך שמחה, שכן כשהאדם “כבד”, הוא לא מסוגל לראות את הנמצא מולו בראיה בהירה. אותה כבדות, עייפות, דיכאון, פחד, סלידה וכל אותם רגשות ומשקולות, מעוותים את הצלילות של האדם, ומטים את נקודת המבט שלו על המציאות. לכן ברור שלא ניתן לשמוע את הנימים הדקים של הקריאה …

מטרת המדיטציה היהודית היא להיות מסוגל לראות. אנו מעוניינים לקרוע את המסכה מעל האבק המסמא את העיניים, להיות מסוגלים לראות את המציאות בכול הודה, כפי שהיא נמצאת בקדושתה העליונה. אך גבוהה מעל גבוהה, יש גבול ליכולתו של האדם, וגם הזך ביותר, לחדור מבעד למסכים האנושיים המכסים את ההוויה האלוהית. רגע …

כמו כל חגי ישראל, גם בחג החנוכה ישנם אינספור יסודות עמוקים שניתן וכדאי לדלות מהם עקרונות חשובים, להתבונן בהם ולקחת אותם כיסוד למדיטציה יהודית. ניתן גם לבחור להעמיק באור ובנר. נושא שבו ישנם רעיונות עמוקים שמשמשים כמושא להתבוננות ומדיטיצה בקבלה ובתרבויות רבות נוספות. אלא שכשרוצים להתחיל הארה במקום חשוך, יש …