ישנו מתח מובנה ביהדות בין הצורך לצייר ציור בנפש לבין השאיפה לראות את הדברים כפי שהם. כפי שכתבתי במקום אחר, הבודהיזם במקורו הינו ניסיון לשחרר את הנפש מהציורים המשעבדים את התודעה, ולכן בהכרח מסמאים את העיניים וגורמים לסבל. שלושות הגורמים לסבל הינם ההאחזות, ההמנעות והבורות. כלומר הדמיון הגורם לציפיה ותשוקה, …

הפוסט עבר לכאן

הפוסט לא ברעש ה׳ על פרשת פנחס עבר לכאן.

לא יהיה מדויק לומר ש”האופי של המסורת היהודית, מביט באדישות לחוויה הרוחנית”… היהדות מחייבת ומצווה על חיים מלאים, ותובעת גם את אהבת ויראת ה’ – עולם מלא של רגש דתי. אבל אתה בהחלט תהיה צודק אם תתחום את המשפט הזה למסורת היהודית בזמן הגלות. היא באמת הזניחה את העניין. בלית …

מה שאין היהודי חוקר אחר העתידות, אין זה רק שאינו הולך לקוסמים ויודעי עתידות – אלא היושב בדד ומרגיש חוסר שקט כי העתיד אינו ידוע לו, גם זה חקירה אחר עתידות. עיקר הדרגה היא התייחדות עם רגע ההוה, להרגיע את ההוה, מה שמרגיש וחי עכשיו ממש, כפי שהוא עתה. “אל …

בדרך כלל, בכל חג שבועות, אני משתדל לבחור נושא להגות בו, דבר שמכניס אדרנלין ללימוד כך שקשה להירדם בלילה, וממקד ומגדיר מטרה. עוד בתחילת הלילה פגשתי ידיד והחלפנו רעיונות. הוא סיפר שהוא מנסה לברר את הבעיה בלקפוץ מדרגה, כלומר בניסיון לפעול מבמדרגה גבוהה מזו שבה אתה נמצא, ואני סיפרתי לו …

ישנה מחלוקת מפורסמת בגמרא בערובין, בה חולקים שמאי והלל האם נוח לו לאדם שנברא, או שעדיף היה שלא להמשיך להשתתף במעגל הסמסרה, כלומר שלא להוולד. הכרעת הגמרא היא: נמנו וגמרו: נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא, עכשיו שנברא – יפשפש במעשיו הנעם אלימלך בפרשת בחוקותי תוהה על התשובה המוזרה, שנראת …

ישנה מדיטציה בודהיסטית מפורסמת המכונה “מדיטצית מוות”. ובניסוח מערבי: “אם אמות הלילה, מהו הדבר החשוב ביותר שאוכל לעשות עם שארית חיי”. אבל מדיטציה זו מופיעה כשיטת התבוננות יהודית עתיקה עוד מהתורה ועד לספרי הדורות האחרונים.

המבורך החזיק בידו כמה עלי סימספא ופנה אל הנזירים: “מה דעתכם, נזירים, היכן יש עלים רבים יותר: בידי, או על עצי הסימספא שמעלינו?” “אדוני, מספר העלים שבידך קטן בהשוואה למספרם הרב של העלים על עצי הסימספא שמעלינו” “כך בדיוק, נזירים, מעט הוא מה שביטאתי בפניכם, לעומת עושרן של הידיעות הישירות …

ישנו תיאור מפורסם על מקרה בו הגיע התלמיד בהתלהבות למאסטר, ובישר לו שהוא זכה בחווית הארה. “נו”, ענה המאסטר, “בסך הכל עוד חוויה”, קבע ושלח את התלמיד חזרה להמשיך לעשות מדיטציה. לעומת זה נתקלתי באחד מספרי החסידות בתפילה, שאתרגם אותה לנוסח מודרני: יהיה רצון שלא אפקפק באמיתות החוויה, שלא אשבר מהירידה ושאזכה …