להיות חי זה להיזרק כל הזמן מהקן

להיות חי באופן מלא, להיות אנושי באופן מלא ולהתעורר לגמרי זה להיזרק כל הזמן מהקן. להיות חי באופן מלא זה להיות תמיד בשטח הפקר, לחוות כל רגע כחדש ורענן לגמרי. לחיות זה להיות מוכן למות שוב ושוב. מנקודת הראות הערה, אלה החיים. המוות הוא הרצון להחזיק במה שיש לך, ושכל חוויה תאשר אותך ותברך אותך...

ארעיות רגע ההווה

במהלך התבודדות ארוכה התבהר לעיני, מה שנדמה לי כגילוי מרעיש, שאיננו יכולים להיות בהווה ולהמשיך בעלילת הסיפור שלנו בעת ובעונה אחת! זה נשמע די ברור מאליו, אני יודעת, אבל כשאתה מגלה דבר כזה בעצמך, הוא משנה אותך. ארעיות הדברים הופכת למוחשית ברגע ההווה, וכך גם החמלה והפליאה ואומץ הלב. וכך גם הפחד. למעשה, כל מי...

להתמקם בתוך הרעיעות

מתחת לכל חיינו הרגילים, מתחת לכל הדיבורים שלנו, לכל התנועות שלנו, לכל המחשבות שבמוחנו, יש רעיעות בסיסית. היא שם והיא מבעבעת כל הזמן. אנחנו חווים אותה כאי-שקט ועצבנות. אנחנו חויים אותה כפחד. היא מניעה תשוקה, תוקפנות, בורות, קנאה וגאווה, אבל לעולם איננו יורדים לשורש מהותה. הימנות היא השיטה להכיר את טבע הפחד ואי השקט האלה....

ההגעה לגבול

ההגעה לגבול של עצמנו אינה סוג מסוים של עונש. למעשה. זה סימן לבריאות – אנחנו מגיעים למקום שבו אנו עומדים למות, ואז מרגישים פחד ורעדה. סימן נוסף לבריאות הוא שאיננו נהרסים  בגלל הפחד והרעדה, אלא רואים בהם מסר, שהגיע הזמן להפסיק להיאבק ולהביט ישירות במה שמאיים עלינו. דברים כמו אכזבה וחרדה הם נושאי בשורה המספרים...

אודות הויתור על התקווה

  … כאן נכנס לתמונה הוויתור, ויתור על התקווה, שהחוויה שלנו תוכל להיות שונה, ויתור על התקווה, שנוכל להיות טובים יותר. חוקי הנזירות הבודהיסטים שמיעצים לוותר על אלכוהול, על מין וכד', אינם מצביעים על כך שדברים אלה הם רעים או לא מוסריים במהותם, אלא שאנחנו משתמשים בהם כשמרטפים. אנחנו משתמשים בהם כדרך לברוח; אנחנו משתמשים...

כשהדברים מתפרקים

דברים מתפרקים הם מעין מבחן וגם מעין ריפוי. אנחנו חושבים, שהעיקר הוא לעבור את המבחן ולהתגבר על הבעיה, אבל האמת היא שהדברים לא באמת נפתרים. הם מתאחים ומתפרקים. אחר כך הם שוב מתאחים ושוב מתפרקים. זה פשוט כך. הריפוי מגיע מהשארת מקום לכל זה לקרות: מקום לצער, להקלה, לאומללות, לשמחה. … כשהדברים מתפרקים, ואנחנו על...