חורבן בית המקדש מהווה חורבן היכולת הטבעית לחוש את המשמעות בהוויה. לכן מאז ניטל ניטל הטעם הטוב מהפירות. מאז כולנו נאבקים בדמיונות ונעים בין ריקנות מייאשת ללוחמנות דורסנית. שני צדדים של אותו מחסור קשיבות לרצון האמיתי של ההוויה.

פרשת דברים מציגה את סופו של התהליך אותו עובר משה, מהיותו איש האמונה הבודד, המתקשה לתרגם את עולמו הרוחני לשפה שתתקבל באוזני אנשים רגילים, לאדם שמבאר את התורה בשבעים לשון. בתהליך קשיבות שלקח ארבעים שנה, בו למד משה להכיר כל הארה פרטית שקיימת במציאות, עד שכשדיבר, המאזינים התפלאו כיצד הוא מסוגל לפנות למעמקים האינטימיים ביותר. באותו אופן גם אנחנו נדרשים להיות קשובים לעומד מולנו, וללמוד מההארה הפרטית שלו גוון נוסף שקיים בהוויה.

מקובל לחשוב על הדמיון ככלי לעבודת ה׳. אבל פרשת מטות באה להתמודד עם הסכנה שבדמיון, ואת תפקידו של השכל להביט ברגע הזה, ולבדוק האם יש מקומות שהם צריך באופן זמני להגן על עצמנו מהשתוקקות ודמיון משובש.

הפוסט עבר לכאן

אני מניח שאני לא היחיד, אבל היו הרבה מקרים בהם נתפסתי לא מוכן, ומתוך חשש לא ברור הרגשתי צורך להסתיר את התחושה האמיתית באותו הרגע. וכמובן שכשמתחילים להסתיר, מהר מאוד הדברים יוצאים מפרופורציה עד שפעמים שמצאתי את עצמי מעט גמיש עם האמת. אלא שהצעד הראשון בכל מסע רוחני הוא להיות …

פרשות השבוע אותם עברנו מציגות את חוש הריח כבעל תכונות עמוקות ויחודיות מעבר לשאר החושים. בפרשה הראשונה, פרשת בראשית, נכתב: ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים, ונחמד העץ להשכיל, ותקח מפריו, ותאכל ותתן גם לאישה עמה, ויאכל כדי לדעת האם דבר ראוי למאכל צריך לאכול אותו, …

יש דברים שנראים מוזר בכל פעם מחדש, ואחד המפורסמים שבהם הוא האותיות הקטנות במחזורים או בסידורים ישנים, שם לפעמים כתוב “יאמר בשמחה עצומה”, או “כאן בוכים”. כשרואים את אותם האותיות הקטנות עולה התחושה שמדובר בהצגה אחת גדולה, שלא קיים כל קשר בינה לבין רגשות אמיתיים. אבל לפני שאנחנו שואלים ומקשים …

אחת המטרות המרכזיות שלי בתרגול המדיטציה הוא להכיר את שלל הרעשים השונים המהדהדים בתודעה. כך במקום שאמצא את עצמו מאמין לכל הלך רוח, אדע להבדיל בין רצון הנובע מצורך אמיתי, לבין רצון הנובע מהשתוקקות. הדוגמה המפורסמת ביותר לפער הזה הוא ברגע פתיחת המקרר: האם פתחתי את המקרר כי אני באמת …

ישנו מתח מובנה ביהדות בין הצורך לצייר ציור בנפש לבין השאיפה לראות את הדברים כפי שהם. כפי שכתבתי במקום אחר, הבודהיזם במקורו הינו ניסיון לשחרר את הנפש מהציורים המשעבדים את התודעה, ולכן בהכרח מסמאים את העיניים וגורמים לסבל. שלושות הגורמים לסבל הינם ההאחזות, ההמנעות והבורות. כלומר הדמיון הגורם לציפיה ותשוקה, …

הפוסט עבר לכאן