איכ?
שותפים לדרך

מקור חוכמה – מדיטצית ויפאסנה ברוח היהדות

בעיתון קרוב אליך לפרשת ויקרא מופיעה כתבה ארוכה אודות דוד וייס. המעוניינים יכולים לקרוא שם באריכות. אודות המעבר של מדיטצית הויפאסנה לשיטת מדיטצה יהודית בשם מקור חוכמה, אביא קטעים מדברים המופיעים באתר של דוד וייס: לו היינו מוצאים דרך טבעית ומעשית שהייתה עוזרת לנו להשתחרר מהתאוות החומריות, הרי שבוודאי תפילתנו הייתה חזקה ונשמעת …

המשך קריאה
הגיגים

בין יהדות לבודהיזם – החוואי הזקן וחג הפורים

הבודהיזם המודרני נהנה לטעון שהוא אינו דת, אלא משהו אחר שיכול להשתלב עם כל מערכת אמונות, וכראיה הוא מביא את שלל הגלגולים ההיסטוריים במעבר מהודו לסין, לטיבט וכו’ עד לגלגול והחדירה העמוקה שלו למערב. בכל מקום הבודהיזם קיבל אופי שונה בהתאם ליסודות התרבותיים עליהם הוא נשען. טענה זו מקבלת משנה …

המשך קריאה
מדיטציה יהודית בפרשה ובזמן

מגילת אסתר כקריאה להארה

אין צורך לפרט את התהפוכות של מגילת אסתר. הסיפור עשיר ומטלטל העובר מהילולות פאר מוגזמות, לזעקות נואשות ומתהפך להצלה הכוללת כבוד ועושר. אין ספק שתקופה סוערת זו לוותה בסערות רגשות ובשינויי מצב רוח, לכן מעניין לבחון את המקומות שבהם המגילה מתארת רגשות. אם עוסקים ברגשות, אז הדמות הטרוויאלית ביותר היא אחשוורוש, המלך שמשרתיו צרכים לספר …

המשך קריאה
מדברי רבותנו

הדרך להגיע ל”ועשו לי מקדש”

והנה הדרך להגיע ל”ועשו לי מקדש” הוא כדרך “ויקחו לי תהומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי”, ופירשו בזה הצדיקים, “מאת כל איש אשר ידבנו לבו”, היינו הדברים שתשוקת לבבו מיוחדת אליהם והם היקרים אצלו מכל יקר, אותם העניינים רצון השם יתברך מיהודי שימסרם לו לתרומה. וזהו …

המשך קריאה
התבוננות יהודית

מדאנה ידבנו ליבו

די לקרוא את הפסוקים הראשונים כדי לראות מייד כיצד אנו נקראים להתעורר ולהיות מודעים לדינמיקה של התודעה המשטה בעולם: דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה:  מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי. וְזֹאת, הַתְּרוּמָה, אֲשֶׁר תִּקְחוּ, מֵאִתָּם… בקריאה פשטנית נראה שיש טעות בפסוק: למה בני ישראל נקראים לקחת תרומה לה’ ולא לתת תרומה. …

המשך קריאה
מדברי רבותנו

לקלוט ולראות את העולם כמות שהוא

האדם השני אינו משתמש בשיטה הפונקציונאלית שהומצאה על ידי האדם הראשון, הוא אינו יוצר עולם משלו. במקום זאת הוא רוצה להבין את העולם החי, ה”נתון” שבתוכו הוטל. לפיכך, אין הוא עושה מתימטיזציה של תופעות ואין הוא הופך את הדברים למושגים. הוא עומד מול היקום בכול שפע צבעיו, הודו ושגבו, ולומד להכירו …

המשך קריאה
התבוננות יהודית

לשמוע את עצמך והסביבה

וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן, חֹתֵן מֹשֶׁה, אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה… וַיֹּאמֶר, אֶל-מֹשֶׁה, אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ, בָּא אֵלֶיךָ; וְאִשְׁתְּךָ–וּשְׁנֵי בָנֶיהָ, עִמָּהּ… וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה, לְחֹתְנוֹ, אֵת כָּל… וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל-הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר-עָשָׂה יְהוָה לְיִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הִצִּילוֹ, מִיַּד מִצְרָיִם. וַיֹּאמֶר, יִתְרוֹ, בָּרוּךְ ה’ אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה:  אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת-הָעָם, מִתַּחַת יַד-מִצְרָיִם. …

המשך קריאה
התבוננות יהודית

הפוסל את עצמו מפסל

בפרשת יתרו כתוב: “לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, וְכָל-תְּמוּנָה, אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת–וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם, מִתַּחַת לָאָרֶץ.” כמובן שאין המקרא יוצא מידי פשוטו, ומופיע כאן איסור לעבוד עבודה זרה: להשתחוות לפסל או לאלילים כלשהם. אלא שבתוך אותו האיסור ישנו יסוד עמוק מהתפיסה הסתמית שאין להתייחס לגוש מתכת או אבן כאל. כאן ישנו איסור …

המשך קריאה
התבוננות יהודית

אך בפנימיות הנשמה שומע

איתא בדגל מחנה אפריים בשם הבעל שם טוב הקדוש, זי”ע, על מאמר חז”ל “בכל יום בת קול יוצאת מהר חורב וכו’”, שהקשה… מדוע אין שומעים את הבת קול, ואם אין שומעים אותה לשם מה היא יוצאת? ומבאר שכל ההתעוררות והרהורי תשובה הפוקדים את יהודי מזמן לזמן, הכל הוא מכח הבת …

המשך קריאה
מדברי רבותנו

וכל איש ישראל מרגיש – אסור לו לחקור

וכל איש ישראל מרגיש לפעמים התרוממות, אם בעת התפילה או בשבתות וימים טובים וכך לפעמים בשאר זמנים מרוממים, שבשכל אינו יודע מה לו עתה, ואסור לו לחקור בשעה זו אחר התרוממותו מה לו, כי החקירה בשכל מקלקלת את ההתרוממות… אש קודש, האדמו”ר מפיאסציה, שנת תש”ב

המשך קריאה