שבוּ-לנו בזה

״ואל-הזקנים אמר שבוּ-לנו בזה, עד אשר-נשוב אליכם״

שבו ב״זה״: כשהזקנים קופאים והופכים לאצילים, מגיע תורם של הנערים לשמוע ולפרוץ קדימה. ״והם לא יגשו… ואל-הזקנים אמר שבוּ-לנו בזה, עד אשר-נשוב אליכם״

והיה-שם

״ויאמר ה׳ אל-משה, עלה אלי ההרה-והיה-שם…״

כי לא מספיק לעלות, צריך גם לשהות.

ואם בכללו תחת עול יראת ה’ נחשבים המעשים לאונסין

שפת אמת, פרשת משפטים

השפת אמת בפרשת משפטים מסביר שבדומה לשואל, שאי אפשר לבוא בטענות למי שפועל מתוך מודעות מלאה. “ובאמת כי איך יחייב ה’ על אונס רק שאם אינו מקבל עומ”ש כראוי כל האונסין נחשבין כפשיעה. ואם בכללו תחת עול יראת ה’ נחשבים המעשים לאונסין.”