מיידפולנס ומודעות יהודית בפרשת תצוה והתביעה מהכהן הגדול להיות בקשיבות מתמדת

מסביר השפת אמת בפרשת תרומה שמרחב המודעות הוא המקום בו בא לידי הגילוי האלוהי, ולכן הוא המרחב בו על האדם לפעול, לברר את גילוי ה׳ בכל רגע נתון

מיידפולנס בפרשת משפטים: שבו לנו בזה על תורם של הצעירים לפרוץ. והשפת אמת על זה מי שפועל מתוך מודעות לא צריך לחשוש לכך שיזיק

בפרשת ואתחנן משה חושף רגע דרמטי בו ניתן בידו להחליט האם הוא יגשים את משימת חייו, או יניח אותה בידי אחר ויפרוש רגע לפני ההגשמה. באותו האופן אנחנו נקראים מידי רגע לברר האם אנחנו שקועים בהגשמה עצמית, קטנה ואנוכית, או קשובים להוויה.

חורבן בית המקדש מהווה חורבן היכולת הטבעית לחוש את המשמעות בהוויה. לכן מאז ניטל ניטל הטעם הטוב מהפירות. מאז כולנו נאבקים בדמיונות ונעים בין ריקנות מייאשת ללוחמנות דורסנית. שני צדדים של אותו מחסור קשיבות לרצון האמיתי של ההוויה.

פרשת דברים מציגה את סופו של התהליך אותו עובר משה, מהיותו איש האמונה הבודד, המתקשה לתרגם את עולמו הרוחני לשפה שתתקבל באוזני אנשים רגילים, לאדם שמבאר את התורה בשבעים לשון. בתהליך קשיבות שלקח ארבעים שנה, בו למד משה להכיר כל הארה פרטית שקיימת במציאות, עד שכשדיבר, המאזינים התפלאו כיצד הוא מסוגל לפנות למעמקים האינטימיים ביותר. באותו אופן גם אנחנו נדרשים להיות קשובים לעומד מולנו, וללמוד מההארה הפרטית שלו גוון נוסף שקיים בהוויה.

מקובל לחשוב על הדמיון ככלי לעבודת ה׳. אבל פרשת מטות באה להתמודד עם הסכנה שבדמיון, ואת תפקידו של השכל להביט ברגע הזה, ולבדוק האם יש מקומות שהם צריך באופן זמני להגן על עצמנו מהשתוקקות ודמיון משובש.

בנות צלופחד מבחינות שכשהתודעה אחוזה בבריחה מהחטא, היא שרויה בהתמודדות אינסופית ובפחד. ולכן לנצח תישאר תודעה פרטית ומנותקת. הן רוצות לפעול בצורה שונה ומחפשות עשיה חיובית שתשיח את דעתך מהחטא. עשיה חיובית שלא תשאיר מקום לחטא ותשרש את האחיזה שלו בתודעה.

פרשיית בלעם מרתקת, משעשעת ומחכימה. אבל בין השורות ניתן לראות איך היכולת להרים את הראש ולהביט חסרה גם מגדולי הנבאים. וכיצד, ומנגד, ברגע בו אדם משתחררי וכבלי התודעה ונהיה מודע למציאות, הוא יכול לזכות לראיה בהירה. כן, לומדים מודעות יהודית גם מבלעם. ישנם שאלות מעניינות שקשה לתת עליהם את התשובה, …

אני מניח שאני לא היחיד, אבל היו הרבה מקרים בהם נתפסתי לא מוכן, ומתוך חשש לא ברור הרגשתי צורך להסתיר את התחושה האמיתית באותו הרגע. וכמובן שכשמתחילים להסתיר, מהר מאוד הדברים יוצאים מפרופורציה עד שפעמים שמצאתי את עצמי מעט גמיש עם האמת. אלא שהצעד הראשון בכל מסע רוחני הוא להיות …